שיקום כלכלי – מחלום למציאות

בספטמבר האחרון נכנס לתוקפו חוק "חדלות פרעון ושיקום כלכלי", אשר מטרתו להחליף את פקודת פשיטת הרגל העתיקה ולהביא בשורה חדשה – שיקום כלכלי. המטרה ככל הנראה הייתה חיובית ונבעה מההבנה שרק תכנית לפרעון החובות- ללא תכנית שתביא לשיקום החייבים ומשפחותיהם (ובעיקר תמנע חזרה לחובות)- לא מהווה פתרון אמיתי לבעיית החובות של מעל 40% ממשקי הבית בישראל.

בינתיים אנחנו נמצאים 10 חודשים לתוך חייו של החוק החדש ובשורה של שיקום אין. אולי נראה סנוניות לכך כאשר תהליכים על פי החוק החדש יגיעו לסיומם – ואז יוכלו השופטים להתנות את מתן ההפטר בהשתתפות בקורס שיקום כלכלי. אולם כמי שעוסקים בשיקום כלכלי הלכה למעשה, אנו יודעים שאם שיקום כלכלי לא יהיה חלק מההליך, למן יומו הראשון, הרי שלא יהיה בכך כל ערך.

מנין הביטחון הנחרץ באמירה הזו? אני ועמיתיי ב'דף חדש' עוסקים בשיקום כלכלי כבר שנים רבות. כל פונה המגיע אל אחד מעורכי הדין בקהילה שלנו מביא עימו סיפור שלם, אותו אנו מפרקים ומנתחים במטרה להבין מה הרכיבים שיסייעו לו ולמשפחתו לצלוח את המשבר, להשתקם, לפתוח דף חדש ולא לחזור יותר למעגל החובות.

מדובר בגישה מאוד מסוימת לעריכת דין – בעיקר בתחום החובות – שמובילה את כל קבלת ההחלטות בטיפול בתיק. בגישה הזו נקטה עו"ד רעות אהרן, מקהילת 'דף חדש', באחד התיקים שהגיעו לפתחה דרך העמותה. ראיינתי את עו"ד אהרן על הטיפול בתיק הזה כדי לגלות איך גישה זו באה לידי ביטוי בייצוג המשפטי.

מאוזנים אבל עם גיבנת

"הופנה אליי ג', נשוי, עם 3 ילדים, עולים חדשים, שניהם שכירים שעובדים בעבודות כפיים, ללא השכלה ומשתכרים יחד כ-10,000 ₪ בחודש. לדאבוני היום שניהם בחל"ת. ג' ואשתו חיים בהפרדה כלכלית ביניהם, כך שכל אחד מנהל חשבון בנק נפרד אליו מופקדת המשכורת ומשלם חלק מסוים מהוצאות הבית. למעשה רק ג' היה בחובות".

ג' הופנה לעו"ד אהרן לאחר שהוא ואשתו עברו הליך ליווי כלכלי, כך שהתקציב החודשי שלהם היה מאוזן וההוצאות תאמו להכנסות. הם לא יצרו חובות נוספים אבל התמודדו עם חובות בעקבות התנהלות שוטפת לא מאוזנת. מדובר בזוג שמתמודד עם פערים שפתיים ותרבותיים, שהשפיעו בין היתר על יצירת החובות ונמצאים עכשיו בשלב מאוד קריטי מבחינת ההתמודדות עם החובות.

מחד, ג' נשא חובות בגובה 116,000 ₪ שברור כי אין ביכולתו לפרוע. מאידך, המשפחה הגיעה לאיזון כלכלי, מתנהלת באחריות ונראה כי עם הליווי הנכון היא יכולה להמשיך לדרך בה לא תחזור לחובות. דווקא בגלל המצב הזה נדרשה כאן רגישות בהתאמת הפתרון המשפטי הנכון ביותר, כזה שלא ידחוף אותם לייאוש או להתחייבויות שלא יוכלו לעמוד בהן.

עו"ד אהרן ממשיכה: "החובות- לשלושה נושים שונים, כולם בנקים- לא נוצרו בשל פזרנות או בזבוז, פשוט הכנסות נמוכות ביחס למה להוצאות של משפחה בת חמש נפשות. כשהגיעו אליי כבר היה מעקב צמוד על כל ההכנסות וההוצאות ולא יצרו חובות נוספים, כך שהמטרה שלי הייתה לעזור להם להיפטר מגיבנת החובות".

מה היה המצב המשפטי כשהגיעו אלייך?

"שני תיקים כבר היו בהוצאה לפועל ובהם שילם ג' תשלום חודשי בגובה 1400 ₪  סך הכל. בנוסף היה החזר הלוואה חודשי לבנק נוסף בגובה כ-750 ₪. כלומר החזר חודשי של כ-2100 ₪ בחודש שלא אפשרו להם להגיע לאיזון כלכלי למרות כל המאמצים. הם באמת פשוט לא יכלו לעמוד בהחזר חודשי כזה – וזה לאחר הסדרי תשלומים".

תרופה אמתית ולא עוד פלסטר

אז למה לא חדלות פרעון ?ייקבע לו תשלום חודשי קבוע בהתאם ליכולתו ולאחר 4 שנים יקבל הפטר והכל יהיה מאחוריו? "היו כאן כמה נסיבות מהותיות שבגינן חדלות פרעון אינה הפתרון הנכון", מסבירה עו"ד אהרן. "ראשית מדובר במשפחה שבבעלותה דירה, אומנם דירה מאוד קטנה שנרכשה באמצעות הטבות שניתנו לעולים חדשים, אולם היינו הולכים לחדלות פרעון הדירה הייתה בסיכון. וברור שאם הדירה תימכר, לא יוכלו לשלם שכר דירה, שבוודאות היה עולה על גובה המשכנתא".

"בנוסף מדובר בהליך מאוד ארוך שכדי לעמוד בו היו צריכים להתמודד עם פערי שפה, פערים תרבותיים, הבנה בירוקרטית, להסביר את הבחירה להפרדה כלכלית בין בני הזוג (שלא בהכרח הייתה מתקבלת בעין יפה ע"י בעלי התפקיד), והיה דורש מהם חוזק נפשי וזוגי. במקרה הזה גם לא היה עורף משפחתי יציב מספיק לסייע להם לצלוח את התהליך. בנוסף, נדרש כאן ליווי משפטי לאורך כל התהליך – דבר שלא היו יכולים לעמוד בו מבחינת שכר טרחה".

במקרה הזה, כמו מקרים רבים אחרים המגיעים לפתחנו, למרות שברירת המחדל של חדלות פרעון נראית כצעד המתבקש, הסתכלות על התמונה הכוללת תוביל פעמים רבות למסקנה אחרת. חשוב לשקול לא רק שיקולים משפטיים, אלא גם שיקולים חברתיים, משפחתיים ורגשיים. ובעיקר לבחון איזה פתרון הוא ישים עבור המשפחה, כזה שתוכל לעמוד בו מבלי לייצר גיבנת חדשה.

"היה לי ברור שצריך להגיע להסדר מול הבנקים, שיהיה חד פעמי ולא בפריסה נוספת שלא יוכלו לעמוד בה. כמו כן היה ברור שאת מלוא החוב הם לא יוכלו לשלם וגם לא יוכלו לקבל מימון כי דירוג האשראי שלהם בעייתי. ויותר מהכל – הבנתי שלהכניס אותם לעוד התחייבות עם הלוואה שלא ברור איך ומתי יוכלו להחזיר זה פלסטר ולא תרופה אמיתית. כך שמכל הבחינות מדובר במקרה שבו הסדר הוא הפיתרון הטוב ביותר. ולתפיסתי, הסדר הוא גם הפתרון הטוב עבור הבנקים, בוודאי לעומת חדלות פרעון", מתארת עו"ד אהרן.

שיקום כלכלי הלכה למעשה

ג' השתלב בתכנית השיקום הכלכלי שבנינו ב'דף חדש', המבוססת על שלושה רכיבים בסיסיים: ליווי כלכלי שבמקרה הזה ניתן על ידי RISE UP , הכולל מעקב אחר התזרים החודשי ומאפשר לנו ולמשפחה לדעת מה ההכנסה הפנויה לטובת החזר חודשי. רכיב שני הוא ליווי משפטי חברתי, מקצועי, ערכי והגון אותו סיפקה עו"ד אהרן בהיותה חלק מקהילת 'דף חדש'. ולבסוף – מימון אחראי לטובת הסדר שסיפקה "עוגן" על ידי מתן הלוואה חברתית ללא ריבית.

כך בדיוק מייצרים שיקום כלכלי: מגיעים למצב בו המשפחה יודעת להתנהל עם ההכנסות השוטפות כך שנותר מספיק מרווח לטובת הוצאות בלתי צפויות. כל הסדר משפטי אליו יגיע עורך הדין מחויב למגבלות הללו ויהיה רלוונטי רק אם המשפחה תוכל לעמוד בו כל חודש. אחרת – מדובר בפתרון שנראה טוב על הנייר וניתן להתהדר בו כהצלחה, כשלמעשה הוא בדיוק ההיפך מכך.

ביקשתי מעו"ד אהרן לתאר את העבודה הייחודית בצמוד למלווה הכלכלי של המשפחה, שהיא נדבך משמעותי בתכנית השיקום הכלכלי: "העבודה שלי הייתה צמודה למלווה הכלכלי מהיום הראשון לטיפול בתיק, איתו התקבלו כל ההחלטות, באמצעותו קיבלנו אישור להלוואה חברתית, הוא ידע לתת נתונים מדויקים יותר שהיו חסרים לי מהמשפחה, הוא ידע לשקף בדיוק מה קורה בתוך הבית, למשל – היה מחסור באוכל עם תחילת משבר הקורונה והיציאה לחל"ת, מידע שג' עצמו לא שש לשתף בו וזה מידע שחשוב מאוד שאדע בתור מי שמייצגת אותו".

עבודה יצירתית, גמישה ורגישה

איזה אתגרים משפטיים קיימים בתיק מהסוג הזה? "נדרשת רגישות ויצירתיות בטיפול המשפטי. בניגוד למקרים אחרים שאני מקיימת מו"מ עם הבנק וכשיש הסכמות המשפחה פשוט תביא את הכסף, כאן נדרש תזמון נכון וקיום מו"מ רגיש. רק אחרי שהבנתי שיש היתכנות להסדר מול הבנקים וקיבלתי מהם אישור עקרוני למתווה, יכולתי להפנות את המקרה לוועדת הלוואות חברתית. בצירוף המלצה של המלווה הכלכלי וחוו"ד שלי לפיה יש סבירות גבוהה להגיע להסדר בגובה ההלוואה המבוקשת, התקבל אישור להלוואה והמשכתי לעבוד מול הבנקים לחתימה על הסדרים.

בסופו של דבר הפחתנו את גובה החוב מ-116 אלף ₪ ל- 57 אלף ₪, כלומר- פחות מ50% מגובה החוב.

"אתגר משמעותי נוסף היה העובדה שלאחת ההלוואות היו שני ערבים. חשוב להבין שכאשר יש ערבים, זכותו המלאה של הבנק לפנות אליהם ולגבות מהם את הכספים, לאחר שמוצו הליכים כנגד החייב העיקרי (הלווה, במקרה שלנו ג') ועד למלוא גובה החוב. ברגע שהבנק מחליט למחול לחייב העיקרי על החוב, הוא לא יכול יותר לפנות לערבים לגבות את יתרת החוב.  ב"כ הבנק לא היה מעוניין לוותר על החוב כל עוד יש שני ערבים שיכולים לשלם את היתרה. לאחר שהבהרתי את המצב של המשפחה ואת ההזדמנות הייחודית של הלוואה חברתית שכבר אושרה, ניאות הבנק לוותר על המשך ההליכים כנגד הערבים ולחתום על הסכם מול ג'".

להפוך אדם פרודוקטיבי ואופטימי לאדם מיואש זה בוודאי לא תהליך ראוי

המקרה של ג' הוא אחד מיני רבים המגיעים לפתחנו מידי יום והם בדיוק הסיבה שהקמנו את 'דף חדש'. התהליך שג' עבר והטיפול המשפטי בו הם עדות חיה לכך ששיקום כלכלי הוא לא חלום אלא מציאות, הוא לא רק כותרת של חוק אלא אג'נדה מקצועית וחברתית, בה מאמינים ועל פיה פועלים עורכי הדין בקהילה שלנו. אנחנו מיישמים את הגישה הזו כבר שנים רבות, מבלי להידרש לסעיף חוק או להמלצה בצו שיפוטי.

"אני מרגישה שבמאמץ משותף של כל הגורמים הצלחנו להגיע להסדר הטוב ביותר עבור כולם, מסכמת עו"ד אהרן. "אלמלא ההלוואה החברתית והגישה החברתית לטיפול בהסדרת החובות, ג' היה מגיע למסלול של פשיטת רגל בו היה מאבד את הבית, המשפחה, הפרודוקטיביות והכבוד העצמי. זו תוצאה לא טובה עבורו, עבור המשפחה ועבורנו כחברה שמייצרת שני משקי בית שחיים על קצבאות. להפוך אדם פרודוקטיבי ואופטימי שמתפרנס, מכלכל משפחה ומעוניין לפרוע חובות, לאדם מיואש, זה בוודאי לא תהליך ראוי".

מאמרים נוספים בנושא...

דילוג לתוכן