איך לצאת מחובות בלי לאבד את הבית?

לצאת מחובות בלי לאבד את הבית

 

כל אחד עלול להסתבך בחובות. זה יכול לקרות בגלל עסק שנקלע לקשיים, בגלל התנהלות כלכלית לא נכונה או בגלל שחתמתם על ערבות למישהו שהסתבך. אם אתם בעלים של דירה, החובות עלולים להביא אתכם למצב שבו גם הבית עומד בסיכון. כמה דברים שכדאי לדעת כדי להמנע מסיכונים מיותרים, וטיפ חשוב שכדאי לנצל בהקדם, לפני שהחוק החדש ייכנס לתוקף.

לפני הכל, חשוב לומר שחובות צריך לשלם. הבעיה מתחילה כשאין יכולת לשלם את החובות. במקרה כזה יופעל עליכם לחץ רב מצד הנושים כדי לגרום לכם לשלם את החובות, ואתם עלולים למצוא את עצמכם מלהטטים בין התשלומים השונים בנסיון "לכבות שריפות". כלל הברזל במקרה כזה הוא דווקא להמנע מפתרונות חלקיים, ולכוון לפתרון כולל שיביא לסיום של כל החובות.

אם יש בבעלותכם דירת מגורים (ששווייה מגיע מן הסתם למאות אלפי או כמה מיליוני שקלים) חשוב עוד יותר להזהר מטעויות, כי יש לכם הרבה מה להפסיד. בהקשר הזה חשוב לומר שיש מגוון של פתרונות משפטיים שיאפשרו לכם לסיים את החובות בלי לאבד את הבית (או לפחות לצמצם את הסיכון לכך במידת האפשר) אבל בשביל זה חייבים לפעול בצורה שקולה ומאורגנת ככל האפשר. סיוע משפטי בשלב הזה הוא הכרחי, ורצוי לקבל אותו לפני שאתם לוקחים עוד הלוואה או מחתימים ערב.

כך לדוגמה, במסגרת הליך פשיטת רגל שניהלתי לאחרונה, נדרשו בני זוג שלהם היו חובות בהיקף של כ-3.5 מיליון ₪ לשלם סכום של כ-300,000 ₪ בלבד (כ-8.5% מהחובות). אדם אחר, עם חובות של 11 מיליון ₪ הגיע עם נושיו להסדר שבו נדרש לשלם 720,000 ₪ בלבד (כ-6.5% מהחובות). ואשה עם חובות של כ-6.5 מיליון ₪ סיימה את חובותיה בתשלום של 238,000 ₪ (כ-4% מהחובות), ואף ללא הליכים משפטיים. בכל המקרים היו לחייבים נכסים בבעלותם.

איך סוגרים את החובות בלי לאבד את הבית?

דירת המגורים היא סוג של "פרה קדושה" במשפט הישראלי. בתי המשפט, וגם הנושים, יעדיפו על פי רוב להמנע מפינוי של אדם מדירת המגורים שלו, במיוחד אם בדירה מתגוררים אנשים נוספים, שאינם חייבים (כמו בת הזוג או הילדים). במקרים כאלו יעדיפו כל הצדדים להעריך את שווי הזכויות של החייב, ולאפשר לו "לפדות" את אותן זכויות בתשלום ממקורות חיצוניים, ובלי להכנס להליכי פינוי שעלולים להמשך זמן רב ולהיות כרוכים בהוצאות רבות ובהליכים משפטיים מורכבים.

אם תצליחו לשכנע את הנושים שמסגרת הסדר נושים הם יקבלו פחות או יותר את מה שהיו מקבלים במקרה של פינוי הדירה – סביר להניח שנושים רציונליים יסכימו לפשרה כזו, יחסכו מעצמם את ההוצאות והעבודה הכרוכים במאבק משפטי, ויחסכו גם מכם את ההוצאות הרבות ועגמת הנפש הכרוכים במאבק כזה.

4 הכללים שיעזרו לכם לשמור על הבית:

כמובן שההגנה על דירת המגורים אינה בלתי-מוגבלת, ולעתים יהיו גם מצבים שבהם למרות הכל, אדם יידרש לפנות את הבית, אבל עם הערכות נכונה ניתן יהיה לצמצם את הסיכון לכך במידה רבה. אנחנו יודעים שלמי שנמצא "בעין הסערה" של החובות קשה לקבל החלטות בצורה שקולה, ולכן נציע כאן כמה כללי אצבע שיעזרו לכם לקבל החלטות נכונות.

הכלל הראשון הוא לא לפנות את דירת המגורים בשום מחיר. נתקלתי בכמה וכמה אנשים שמכרו את דירת המגורים בנסיון לפרוע את החובות, ובסופו של דבר נשארו בלי דירה אבל עם החובות. זכרו שכל עוד אתם מתגוררים בדירה יהיה קשה לפנות אתכם ממנה, אבל ברגע שפיניתם אותה מיוזמתכם, שוב לא חלה עליה ההגנה של דירת מגורים, אלא מדובר בנכס "רגיל" שניתן לממשו. גם אם אין ברירה וצריך למכור את הדירה כדי לשלם את החובות, עדיף לעשות זאת במסגרת הסדר כולל, לוודא שהחובות יכוסו, וגם שנשאר לכם סכום כלשהו שיאפשר לכם לפתוח דף חדש.

הכלל השני הוא לא לסבך בני משפחה נוספים, ובפרט לא את בת הזוג. דירת המגורים שייכת בד"כ לשני בני הזוג, בחלקים שווים. אם, לצורך הדוגמה, החובות הם של הבעל בלבד, לא ניתן לחייב את האישה לשלם את החובות, וגם במקרה שבו הדירה תמכר בכינוס נכסים – חציה של האישה בתמורת המכר יועבר אליה ולא לנושים. לא פעם נתקלתי במקרים שבהם במסגרת ההסתבכות הכלכלית של הבעל, נקלעה גם האישה להסתבכות, כי חתמה על ערבות בחשבון הבעל או כי לקחה הלוואות בחשבון המשותף. כל עוד החובות הם רק על אחד מבני הזוג, לפחות חצי מהדירה מוגנת, אך ברגע שבן הזוג השני חתם גם הוא בבנק – גם החצי שלו בדירה נמצא בסיכון ממשי. לכן עדיף לשני בני הזוג שרק אחד מהם יהיה מסובך בחובות. לגבי בני משפחה אחרים – בוודאי שלא כדאי לסבך גם אותם, אתם תצטרכו את עזרתם בהמשך, ואין שום הגיון לסבך גם אותם, במיוחד אם כבר ברור שלא ניתן ממילא לשלם את החובות.

הכלל השלישי הוא לתעדף נכון את החובות ולא לפגר בתשלומי משכנתא – ההסתבכות הכלכלית כרוכה בלחצים רבים, ובתוך הסערה הכלכלית תצטרכו למצוא את הדרך לממן את הוצאות המחייה השוטפות של הבית, ואולי גם של העסק, וגם לשלם את החובות. אם הבנתם שאין לכם יכולת לעמוד בכל התשלומים חשוב לעצור לרגע, ולהגדיר סדרי עדיפויות נכונים. אם נראה לכם שהחובות "הרגילים" כבר גבוהים מכדי שתוכלו לשלמם, אז עדיף לפעמים לעצור את הכל ולא לשלם לאף אחד אלא במסגרת הסדר כולל. בכל מקרה – הקפידו לא לפגר בתשלומי המשכנתא – לבנק הממשכן יש זכויות קנייניות בדירת המגורים שלכם (הרי הוא מימן חלק ניכר ממנה). כל עוד אתם משלמים את המשכנתא כסדרה, הבנק הממשכן לא יתן לאף נושה אחר לממש את הדירה, אבל אם תפגרו בתשלומי המשכנתא – יהיה לו קל יותר לפנות אתכם מהדירה מאשר לנושים האחרים.

הכלל האחרון – לפנות לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר. הדבר החשוב ביותר הוא לזהות את הבעיה כמה שיותר מוקדם – הרבה אנשים מגיעים אליי לייעוץ אחרי שכבר לקחו הלוואות במאות אלפי שקלים, השתמשו בחסכונות שלהם ושל בני המשפחה ו"רוקנו את כל הבארות", בלי שבאמת פתרו את בעיית החובות. בשלב שבו אנחנו רוצים להציע הסדר החובות כבר גבוהים מדי, ואין מקור מימון שבעזרתו ניתן להציע הסדר, והתוצאה עלולה להיות מכירה של הבית, בלית ברירה. לכן, אם הסתבכתם בחובות חשוב מאוד לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר, ולא לנסות לפתור את הבעיות בכוחות עצמכם. זכרו שפגישת יעוץ עם עורך דין שמתמחה בתחום תעלה אולי כמה מאות שקלים, אבל טעויות יעלו לכם הרבה יותר.

טיפ אחרון לסיום – לפני שהחוק החדש נכנס לתוקף

בספטמבר 2019 ייכנס לתוקף חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 (החוק החדש שמחליף את פקודת פשיטת הרגל). בחוק החדש משתנה היחס לדירת מגורים, ותתבטל זכותם של החייב וגם של בת זוגו (!) להשאר כדיירים מוגנים בדירת המגורים. החוק אמנם קובע הגנות אחרות לטובת החייב, וקשה להעריך כעת איזו פרשנות יתנו בתי המשפט לחוק החדש וכיצד הוא ישפיע על הסדרים במקרה של בעלות בדירות מגורים. אבל על פניו מסתמן שמצבם של חייבים בעלי דירות מגורים בוודאי שלא הולך להשתפר בעקבות החוק החדש. לכן, אם הבנתם כבר עכשיו שאתם בדרך לחדלות פרעון, ייתכן שעדיף להכנס להליך פשיטת רגל לפני ספטמבר 2019, וכך יחול עליכם ההסדר שבחוק הקיים. בכל מקרה – כדאי להתייעץ עם עו"ד מוקדם ככל האפשר.

עו"ד תומר רבינוביץ עוסק בייצוג חייבים בהסדרי נושים ובהליכי פשיטת רגל, ומייסד דף חדש ללא חובות.

מאמרים נוספים בנושא...

חוב ללא תחתית – חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז אדוה מפנה את הזרקור לבעיית החובות בחברה הערבית בישראל: כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: כפי שנבקש להראות במסמך זה, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו.

קרא עוד »

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

במלאת חמש שנים לחקיקת חוק חדלות פירעון, נראה כי האופן בו הוא מיושם מרוקן אותו מהבשורה העיקרית שהוא נשא עמו, ופוגע בזכות לקיום בכבוד של חייבים הנאלצים להשתתף בהליך. כל הפרטים במאמר של עו"ד תומר רבינוביץ' מנכ"ל דף חדש ושל אופק חביב, בבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם

קרא עוד »
דילוג לתוכן