אני לא עומד בהחזר ההלוואה, והבנק מבקש שגם אשתי תחתום עליה, מה לעשות?

צילום: נתי חדד

כאשר אחד מבני הזוג נקלע לקשיים כלכליים עולה השאלה איך נכון לבן הזוג השני להתנהל ואילו הגנות מוקנות לו ולרכושו בחוק. מערכת היחסים של בני הזוג מול הנושים היא אישית, ועל כן יש חשיבות רבה להתנהלות נפרדת ושקולה, על מנת לשמור על זכויות של כל אחד מהם

קרא עוד על עורך הדין

כאשר בני זוג מקימים משק בית משותף השיתוף במערכת היחסים בניהם הוא בטוב ובחוב: כמו שהזכויות משותפות כך גם החובות, לא משנה על שם מי הם רשומים. אבל כאשר החובות כלפי צדדים שלישיים תופחים יש חשיבות רבה למערכת היחסים הנפרדת והאישית של כל אחד מבני הזוג מול הבנק או הנושים. במצב בו רק בן זוג אחד נכנס להליך חדלות פירעון, קיימות הגנות רבות לבן הזוג השני. אז איך מתמודדים נכון?

מערכת היחסים היא אישית

כאשר מדברים על חובות ובני זוג, צריך להבחין בין האחריות שלהם לחובות המשותפים שמוסדרת על ידי מערכת חוקי המשפחה, לבין מערכת החובות והזכויות של כל אחד מהם מול הנושים שנגזרת מחוקי חדלות הפירעון. אנו נתמקד במערכת השנייה, בה לכל אחד מבני הזוג יש מערכת יחסים נפרדת עם הנושים השונים.

ניקח לדוגמא את מערכת היחסים של בני הזוג עם הבנק: אם אין חשבון משותף, לכל אחד מבני הזוג יש מערכת יחסים נפרדת מולו. אם אחד מבני הזוג לוקח הלוואה מהחשבון שלו ולא עומד בה, הבנק לא יכול באופן אוטומטי לחייב את החשבון של בן הזוג השני או להפעיל נגדו סנקציות כמו עיקול המשכורת.

בן הזוג השני מוגן ויכול להמשיך להתנהל כרגיל, עד לבירור משפטי בהמשך הדרך לגבי השיתוף שלו בחוב. יש לכך חשיבות רבה, וכך ניתן להגן על הרכוש האישי של בן הזוג השני, בין אם הוא נצבר בזמן מערכת היחסים הזוגית ובין אם לא.

בהמשך, אם אחד מבני הזוג נכנס להליך חדלות פירעון, האפשרות להגיע לבן הזוג השני במסגרת ההליך גם היא מוגבלת, כיוון שחדלות פירעון היא הליך אישי. כך למשל, אם רק בן זוג אחד נמצא בהליך חדלות פירעון, לא ניתן לעקל את הכנסתו או נכסים פיננסיים שרשומים על שם בן בזוג השני וניתן גם להגן על חלקו של בן הזוג השני בדירת המגורים המשותפת.

לא לוותר על ההגנות

מצד שני, חייבים להיות ערים לכך שבפרקטיקה, לבנק ולנושים השונים יש אינטרס שיהיו כמה שיותר אנשים שיהיה ניתן לפנות אליהם במצב בו יש חובות שלא נפרעים. לכן כאשר החובות הופכים להיות גבוהים, הם מבקשים מבן הזוג גם את חתימת בן הזוג השני בחשבון או את הצטרפותו להלוואה.

כך בחתימתו בן הזוג השני למעשה מוותר על ההגנות שנתונות לו, ומאפשר לבנק להגיע גם אליו ולהפעיל סנקציות ישירות גם נגדו, זאת בניגוד למצב המקורי בו רק בן זוג אחד רשום בחשבון או נטל את ההלוואה, ואז הבנק יצטרך לפנות לבית משפט לפני שיוכל להגיע אל בן הזוג השני.

מה עלי לעשות?

אז איך מתנהלים נכון בין בני זוג, כאשר החובות הולכים ותופחים?

  • הפרידו את חשבון העסק מחשבון הבית. אם אתם עצמאיים ויש עסק לאחד הצדדים, מומלץ לנהלו בחשבון נפרד, על מנת שחובות העסק לא ישויכו באופן אוטומטי לחשבון הבית.
  • אל תמהרו "להחתים את בן הזוג". אם נושים שונים או אפילו הבנק מבקש לצרף את בן הזוג כצד לחוב מסוים, אל תמהרו לעשות זאת, שכן כך כל טענה להפרדה והגבלה בחובות לא תתקבל.
  • התייעצו עם עו"ד מומחה לחובות לגבי כל דרישת חוב שמגיעה, בטח ובטח אם ישנה דרישה כלפי בן הזוג, וגבשו את אסטרטגיית הפעולה המיטבית עבורכם.

מאמרים נוספים בנושא...

חוב ללא תחתית – חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז אדוה מפנה את הזרקור לבעיית החובות בחברה הערבית בישראל: כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: כפי שנבקש להראות במסמך זה, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו.

קרא עוד »

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

במלאת חמש שנים לחקיקת חוק חדלות פירעון, נראה כי האופן בו הוא מיושם מרוקן אותו מהבשורה העיקרית שהוא נשא עמו, ופוגע בזכות לקיום בכבוד של חייבים הנאלצים להשתתף בהליך. כל הפרטים במאמר של עו"ד תומר רבינוביץ' מנכ"ל דף חדש ושל אופק חביב, בבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם

קרא עוד »
דילוג לתוכן