חובות בימי קורונה #5 – מה עושים עם הקפאת הליכים?

Photo by Mikhail Nilov from Pexels

לאחרונה פרסם משרד המשפטים את כוונתו להקפיא הליכי הוצאה לפועל כנגד פרטיים וחברות שנקלעו לקשיים בעקבות משבר הקורונה – עד חצי שנה לחברות ועד חודשיים לפרטיים. צעד זה (שעדיין לא אושר!) מצטרף להנחיית המפקח על הבנקים המורה על הקפאת כל ההלוואות למשך חצי שנה, ונראה שכולם חוששים – ובצדק – מפני גל של עשרות אלפי פושטי רגל – פרטיים, עצמאיים או בעלי עסקים – שיציף בקרוב את המערכת.

עם זאת, יש לזכור שחובות זה לא נגיף שמחלימים ממנו בתוך שבועיים-שלושה. אדרבה, בתקופת ההקפאה (אם וכאשר תאושר) החובות צפויים רק להמשיך לתפוח ולצבור ריביות. לכן, אם אתם צופים שבסוף התקופה יהיה לכם קושי לעמוד בהחזרי ההלואות שלכם, יש כמה נקודות שכדאי לקחת בחשבון כבר מעכשיו:

1. חודשיים זה מעט מאוד זמן. בטח אם אתם עסוקים בלחזור לשגרה, להקים לתחייה את העסק שהיה סגור ולהחזיר ילדים למסגרות (שמסתיימות גם ככה בעוד רגע). לכן, חשוב לא להיות שאננים, ולא לדחות את הטיפול בחובות לרגע האחרון, אלא להתחיל ולהערך ליום שאחרי, כי הוא יגיע הרבה יותר מהר ממה שנדמה לכם. אם עדיין לא ביקשתם מהבנק לעכב תשלומי הלוואות – עשו זאת מיד. חשוב "לקנות" זמן שיאפשר לכם לגבש הסדר חוב.

2. אל תכנעו ללחצים – חודשיים זה אמנם לא הרבה זמן, אבל זה מה שיש, וצריך לנצל אותו היטב. זכרו שבזמן הזה מנהל הבנק יכול להפעיל עליכם לחץ שתשלמו, אבל אם הצעת החוק תאושר הבנק לא יוכל לנקוט בהליכי גבייה (עיקול חשבון בנק, עיקול משכורות וכיו"ב). לכן, אין שום סיבה להכנע ללחצים ולרוץ לשלם, אלא רק במסגרת הסדר כולל, ואחרי שהתייעצתם עם עורך דין שמתמחה בתחום חדלות הפרעון.

3. שלמו לנושים רק במסגרת הסדר כולל – הנטייה של מי שנקלע לחובות היא לחפש את הפתרון לבעיה שבוערת על השולחן (כמו מנהל הסניף שמתקשר אליכם כל יום…), אבל הכלל הבסיסי ביותר בטיפול בחובות הוא שלא משאירים "קצוות פתוחים" – או שמסדירים את כל החובות, או שהולכים להליך חדלות פרעון. כל פתרון של "חצי" הוא סתם בזבוז של כסף שעדיף לשמור לטובת הסדר כולל.

4. לא להפיל אף אחד אתכם – אם אתם חוששים מקריסה, הזהרו שלא לסבך עוד אנשים בחובות שלכם. זכרו שזה שאתם לקחתם הלוואה, לא אומר שגם בן/בת הזוג מחוייבים לשלם את החוב. צרפתם את בת הזוג לחשבון? החתמתם ערב? סיבכתם גם אותם בלי שבאמת פתרתם את הבעיה. ההורים רוצים לעזור לכם להסדיר את החובות? נהדר – שמרו את הכסף לצורך הסדר חוב כולל, ולא לצורך "כיבוי שריפות".

5. לכו להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום – לפני שאתם בכלל מדברים עם הבנק, זכרו שבצד השני יושב כנראה עו"ד או בנקאי שניהל עד היום מאות תיקי גבייה, בעוד שעבורכם זו כנראה ההתמודדות הראשונה עם משבר כזה. אל תנסו להסתדר מולם בעצמכם, כי זה פשוט "לא כוחות", ואתם עלולים רק להעמיק את הבור. נכון, עו"ד עולה כסף, אבל חילוץ מחובות זה מקצוע, ועו"ד טוב יחסוך לכם הרבה יותר ממה שיעלה לכם.

עורכי הדין של דף חדש כולם עורכי דין חברתיים שמתמחים בהסדרי נושים ובחדלות פרעון, שעברו מיון ע"י צוות דף חדש, ומחוייבים למחירון ולאמנת "דף חדש". צרו קשר עם אחד מעורכי הדין של "דף חדש" עוד היום, ובתוך כמה חודשים תוכלו להסדיר את החובות, ולפתוח דף חדש בחיים.

עו"ד תומר רבינוביץ' הוא מומחה לחדלות פרעון ולהסדרי נושים, ומייסד דף חדש.

מאמרים נוספים בנושא...

חוב ללא תחתית – חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז אדוה מפנה את הזרקור לבעיית החובות בחברה הערבית בישראל: כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: כפי שנבקש להראות במסמך זה, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו.

קרא עוד »

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

במלאת חמש שנים לחקיקת חוק חדלות פירעון, נראה כי האופן בו הוא מיושם מרוקן אותו מהבשורה העיקרית שהוא נשא עמו, ופוגע בזכות לקיום בכבוד של חייבים הנאלצים להשתתף בהליך. כל הפרטים במאמר של עו"ד תומר רבינוביץ' מנכ"ל דף חדש ושל אופק חביב, בבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם

קרא עוד »
דילוג לתוכן