דמי מחייה בכבוד. שלוש מילים שמגוללות סביבן כל כך הרבה דיונים, וועדות, הכרזות, כותרות, חוקים… למה בעצם? ניחוח של התחמקות תפוח האדמה הלוהט הזה שעוסק בזכות האדם- כל אדם! גם אם יש לו חובות- לחיות בכבוד, עובר מיד ליד כבר שנים רבות. כל כך הרבה נאמר ונכתב על המדד הזה, הקובע מה נדרש לו לאדם

בספטמבר האחרון נכנס לתוקפו חוק “חדלות פרעון ושיקום כלכלי”, אשר מטרתו להחליף את פקודת פשיטת הרגל העתיקה ולהביא בשורה חדשה – שיקום כלכלי. המטרה ככל הנראה הייתה חיובית ונבעה מההבנה שרק תכנית לפרעון החובות- ללא תכנית שתביא לשיקום החייבים ומשפחותיהם (ובעיקר תמנע חזרה לחובות)- לא מהווה פתרון אמיתי לבעיית החובות של מעל 40% ממשקי הבית

משבר הקורונה מכה גלים בעיקר על המשק, על היציבות הכלכלית ולמעשה על האפשרות שלנו לפרנס את משפחותינו. ברור למה החרדה שהוא מייצר היא גדולה, קיומית ומוחשית. משהו נוסף שהוליד המשבר הזה הוא ההזדמנות להיכנס לנעליהם של חייבים ולהסתכל על העולם מנקודת מבטם. להבין את הפחד מצלצול הטלפון, מהנקישה בדלת, מהדואר הרשום, מהפקידה בבנק…להבין מה זה