נתחיל מהסוף – הבנק לא חייב לתת לאף אחד כרטיס אשראי, מסגרת אשראי, פנקס צ'קים או הלוואות. זה נתון לחלוטין לשיקול דעת הבנק.
לבנק יש אמנם חובות מינימליות כלפי כל לקוחותיו (כן, גם כאלו שיש להם חובות והליכי הוצאה לפועל, ואפילו מי שנמצא בחדלות פירעון) – הנחייה 422 של המפקח על הבנקים מטילה על הבנקים בישראל חובה לאפשר לכל אדם לפתוח חשבון, לנהל הוראות קבע, לבצע פעולות באינטרנט ולקבל מסמכים (מוזמנים לקרוא על זה כאן). אבל אשראי זה כבר סיפור אחר, והבנק לא חייב לתת לכם הלוואה אם הוא חושש שלא תוכלו לפרוע אותה.
אז פה הדברים נהיים קצת יותר מורכבים.
כרטיס אשראי, כשמו כן הוא – כרטיס שנותן לכם אשראי, שזו מילה נרדפת להלוואה או חוב. למעשה מדובר בהלוואה קצרת טווח. כשאני קונה קפה ומשלם עליו באשראי, קיבלתי את הקפה עכשיו אבל אני אשלם עליו (בפועל) רק בסוף החודש. וכגובה מסגרת האשראי בכרטיס כך גם גובה ההלוואה שאני מקבל.
אם "גיהצתי" את הכרטיס ב-20,000 ₪ במהלך החודש, למעשה לקחתי הלוואה מחברת האשראי, ואני אפרע אותה רק בסוף החודש. אם לא יהיה לי כסף בחשבון בסוף החודש, מי שייפגע זה חברת האשראי, או הבנק שהנפיק את הכרטיס, ולא החנויות שבהן שילמתי. ולכן, זכותו המלאה של הבנק לסרב להנפיק לכם כטיס אשראי, כשם שאי אפשר לחייב אותו לתת לכם כל הלוואה אחרת.
מה שכן, אנחנו נמצאים במאה ה-21, וברור שאי אפשר להסתדר ללא כרטיס חיוב, ולכן הבנק חייב להנפיק לכם כרטיס חיוב מיידי (שנקרא גם כרטיס "דביט" או "דיירקט"), כלומר – כרטיס שנראה כמו כרטיס אשראי, ואפשר "לגהץ" איתו בסופר, אבל –
בניגוד לכרטיס אשראי רגיל – החיוב של החשבון הוא לא דחוי, לסוף החודש, אלא מדובר בכרטיס שמבצע חיוב מיידי בחשבון הבנק שלכם. אם יש כסף בחשבון – החיוב יעבור, ואם אין כסף – החיוב יידחה. כך, הוא מונע מכם את האפשרות להסתבך בחובות נוספים שלא תוכלו לשלם.
בניגוד לכרטיס אשראי, כרטיס חיוב מיידי גם לא מאפשר לכם פריסה לתשלומים, ובוודאי שאי אפשר לקחת דרכו הלוואות, אבל אם אתם כבר מצויים בסיטואציה של חובות אז כנראה שזה הפתרון הכי נכון, גם עבור הבנק, ויותר מכך – עבורכם.
הסתבכויות כלכליות לא נופלות עלינו משמים. הן קורות בד"כ בגלל התנהלות כלכלית לא נכונה לאורך זמן, או בגלל איזושהיא מעידה זמנית – קשיים בעסק, הוצאה לא צפויה בבית וכיו"ב – שגוררת אנשים למלכודת הדבש של מינוס, אשראים והלוואות, שלעיתים לוקח שנים ארוכות לצאת מהם.
לכן, אם אתם מרגישים שההוצאות יוצאות לכם משליטה, לפעמים הדבר הנכון הוא לפנות לבנק מיוזמתכם ולבקש להחליף את כרטיס האשראי הבעייתי, בכרטיס דיירקט, וכך לחסוך מעצמכם את עגמת הנפש והסטרס שכרוכים בהעמקת ההסתבכות הכלכלית.
כרטיס דיירקט הוא לא פתרון מושלם – יש עדיין מקומות שלא מכבדים אותו (מעט, לשמחתנו), הוא לא יכול לשמש כבטחון, והוא לא נותן את החופש והגמישות שנותן כרטיס אשראי "רגיל", אבל לפעמים גבולות יכולים להיות דבר בריא, שדווקא שומר עלינו, וכשזה מגיע לכסף – זה נכון שבעתיים, כי גבולות בריאים יכולים למנוע ממך מלהגיע לקריסה כלכלית, וקריסה כלכלית היא אחת הטראומות הקשות שמשפחה יכולה לחוות, והיא גוררת איתה חוסר שינה בלילה, ולצערנו גם לא מעט מקרים של התפרצות של מחלות ומשברים קשים במשפחה.
אז אם אתם לא מצליחים לגמור את החודש, ואם כרטיס הדיירקט לא עובר בסופר, הפתרון הוא לא עוד אשראי או הלוואה. מה שצריך לעשות במקרה כזה זה להכנס למסלול של שיקום כלכלי, לייצב את התזרים החודשי, גם בבית וגם בעסק, להגדיל הכנסות אם צריך, להסדיר את החובות (בהסדר כזה או אחר, או ע"י טיפול משפטי), ולשנות את ההתנהלות הכלכלית כדי שיהיה לכם שקט, לפחות בגזרה הזו.
שיקום כלכלי הוא בהחלט אפשרי – אנחנו ב"דף חדש" יודעים את זה, כי עזרנו כבר למאות משפחות לצאת ממעגל החובות ולהגיע לחיים של רווחה כלכלית. שיקום כלכלי דורש מחויבות וליווי מקצועי (זה לא משהו שאפשר לעשות לבד), אבל בשורה התחתונה – חובות הם לא גזירת גורל, ואין חוב שאין לו פתרון. רק צריך להמנע מטעויות, לקבל את ההחלטות הנכונות ולבחור את האנשים הנכונים שילוו אתכם בתהליך.
המידע באתר "דף חדש" הוא כללי ואינו מחייב, ואינו בהכרח המידע העדכני ביותר. המידע לא נועד להחליף ייעוץ משפטי, כלכלי או אחר, ובכל מקרה – רצוי להתייעץ עם עורך דין טרם קבלת החלטות בענייני חובות!
דף חדש אינה אחראית לשירות הניתן ע"י עורכי הדין המדורגים באתר. השימוש באתר באחריות המשתמש בלבד, ובהתאם לתנאי השימוש | הצהרת נגישות