כלכלה בימי קורונה #1 – לעצור ולנשום

ימים לא פשוטים עוברים עלינו מבחינה כלכלית. מקומות עבודה נסגרים או מצמצמים פעילות, שכירים רבים יוצאים לחל”ת בעל כורחם, או מפוטרים, וכל העסקים הקטנים מרגישים את הפגיעה בתזרים. למי מבינינו שכבר נקלעו לחובות – המצב קשה עוד יותר. ההכנסות בירידה דרסטית, אבל ההוצאות ממשיכות לרדת מהחשבון, כרגיל, וההלוואות, שעד היום לחצו – לוחצות עוד יותר.

כל מי שנקלע לחובות מכיר את התחושה – מחר-מחרתיים אמור לרדת החיוב החודשי של ההלוואה (ביחד עם עוד כמה חיובים אחרים, מן הסתם), ואתם מתהפכים מצד לצד כל הלילה בנסיונות לאלתר פתרון שיאפשר לכם למשוך עוד חודש-חודשיים. אם אתם כבר בפיגור, וקיבלתם טלפון מהבנק – המצב מלחיץ עוד יותר.

לעצור. לנשום עמוק. ולהמנע מהחלטות חפוזות. 

אז מה בכ”ז עושים עם המצב הלא-פשוט הזה? בתור התחלה – פשוט לעצור רגע, לנשום עמוק, ולעשות הערכת מצב. נכון. זה קשה. בטח כשאתם עם ילדים בבית 24/7, ועם כל הלחץ הכלכלי, וכשכל העולם מסביבכם קורס. ויחד עם זאת, זה כנראה הטיפ הכי חשוב שאני יכול לתת לכם. סגרו את עצמכם בחדר, קחו עט ונייר (או טבלת אקסל), ותכננו את התזרים שלכם 3 חודשים קדימה.

בתור התחלה, נסו לענות על 4 שאלות פשוטות:

  • כמה כסף יש כרגע בחשבון הבנק?
  • כמה עוד צפוי להכנס ב-3 החודשים הקרובים?
  • אילו תשלומים צריכים לרדת בתקופה הזו?
  • איזה משאבים יש לנו כדי להשלים את הפער?

סביר להניח שחלקכם תגלו שבתום 3 החודשים האלו ההוצאות יהיו גבוהות יותר מההכנסות. הכל בסדר. זה צפוי לחלוטין בתקופה משוגעת כזו, וכנראה שזה המצב שרוב תושבי ישראל יהיו בו בעוד 3 חודשים מהיום. אבל כדי שהמשבר הזמני לא יהפוך לקריסה, חשוב להבין מה הפער הצפוי בין ההכנסות להוצאות (כלומר – כמה כסף יהיה חסר לנו כדי לסגור את הפער?), ואיך ניתן להערך לקראת המצב.

גילינו שאנחנו הולכים להקלע לחובות – מה עכשיו? 

חובות הם לא גזירת גורל, ויש להם מגוון של פתרונות. בשורות הבאות נציין כמה מהם, ועוד נרחיב על כך במאמרים הבאים. אבל בגדול – זכרו שכדאי תמיד לפנות לקבלת יעוץ מקצועי ולא “להתגלח” על עצמכם. אבל בתור התחלה – כמה עצות בסיסיות:

צמצמו בהוצאות: ברור שכשהילדים בבית, וכשהשגרה מתרסקת לה לרסיסים, קשה עוד יותר לחשוב על צמצומים. אבל דווקא עכשיו חשוב מתמיד לחסוך – להמנע מקניות לא הכרחיות, לצמצם בנסיעות, לאכול בבית ולא בחוץ (גם ככה הכל סגור…), מי שעדיין עובד – להקפיד לקחת אוכל לעבודה, ואם אתם בבית – זה זמן מצוין לעבור על החשבונות השוטפים ולראות מה אפשר לצמצם (מומלץ להעזר באפליקציה כמו EZsave שעושה זאת עבורכם).

קבלו סיוע בהתנהלות כלכלית נכונה: לא מצליחים להתמודד לבד עם המספרים בחשבון הבנק? הגיוני. רוב מי שקורא את המאמר הזה נמצא באותו המצב בדיוק. אנחנו ממליצים מאוד להרשם לשירות של Riseup, או לפנות ליעוץ לכלכלת המשפחה (דרך עמותות כמו פעמונים, מקימי ואחרות שעושות זאת בחינם, או דרך יועץ פרטי בתשלום). ניהול תקציב זה לא משהו שלומדים בבית הספר, ובזמנים כמו אלו חשוב יותר מתמיד להיות עם אצבע על הדופק כל הזמן. אם אתם לא מסתדרים עם זה לבד – פנו לקבלת עזרה.

לתעדף תשלומים: אם הגעתם למסקנה שאין לכם אפשרות לעמוד בכל התשלומים, חשוב מאוד לעשות סדרי עדיפויות נכונים. להחליט מראש מה משלמים ומה לא ולא לתת למציאות לגרור אתכם אחריה. ככלל אצבע – אם אין ברירה וצריך לבחור מה לשלם ומה לא, הקפידו שלא לפגר בתשלומי משכנתא, מסים, וחשבונות שוטפים (בסדר הזה). מה יקרה אם תפגרו בתשלומי הלוואות “רגילות”? סביר להניח שבשלב כלשהו תקבלו טלפון ממנהל הסניף, ואולי גם התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, אבל עד שייפתח תיק הוצל”פ יקח כנראה חודשיים-שלושה לפחות, ובשאיפה – עד אז נהיה כולנו במקום בהיר יותר לגבי העתיד.

לקחת הלוואה נוספת – נראה לפעמים כמו פתרון קסם, אבל חשוב לזכור שהלוואות צריך להחזיר. אם עד המשבר הכל עבד אצלכם כמו שצריך, ייתכן באמת שהלוואה תהיה פתרון טוב ל”בור” הזמני שנוצר, אבל אם כבר לפני המשבר נתקלתם בקשיים, או אם אתם צופים שגם אחריו המצב לא ישתפר משמעותית, אז הלוואה עלולה רק לסבך אתכם עוד יותר. בכל מקרה, אם החלטתם לקחת הלוואה – אל תקפצו על ההצעה הראשונה שאתם מקבלים! עשו סקר שוק בין הבנקים וחברות הביטוח (התנאים בחברות האשראי בד”כ פחות אטרקטיביים), השוו ריביות, ודאו שהתשלום החודשי הוא כזה שתוכלו לעמוד בו, והתרחקו מכל מיני הצעות מפוקפקות כמו זו שבתמונה. שימו לב לפרסומים עדכניים על הלוואות בתנאים מיוחדים של משרד האוצר, רשות המסים וכיו”ב. זכרו גם שתמיד עדיף להשתמש בחסכונות לפני שלוקחים עוד הלוואה.

ומה אם הבנתם שאתם לקראת התרסקות כלכלית?

כן. גם זה עלול לקרות. ובמקרה כזה עדיף להבין את זה מוקדם מאשר מאוחר.

בתור התחלה – אפשר להתנחם בכך שאתם לא לבד. מעל 30,000 איש הגיעו לחדלות פרעון בשנה האחרונה, ולאור המשבר הנוכחי, נראה שהמספרים צפויים להאמיר.

ברמה המעשית – כדאי לזכור שחובות הם בעיה משפטית, ויש מגוון פתרונות משפטיים שיאפשרו לכם לצאת מהמצב שנוצר ולחזור לפעילות כלכלית תקינה. זה כמובן לא משהו שתוכלו לעשות לבד, ולכן כדאי להתייעץ עם עו”ד מוקדם ככל האפשר. חשוב מאוד להזהר שלא להחמיר את הבעיה, ושלא לגרור אתכם מטה אנשים נוספים במסגרת הנסיון להציל את המצב בעצמכם – לכן, לא לקחת הלוואות מהחשבון המשותף עם בן/בת הזוג, לא להחתים ערבים, לא למשכן את הבית או את קרן הפנסיה ובכלל – לא לעשות שום צעד נוסף לפני שקיבלתם יעוץ מקצועי.

בכל מקרה – אנחנו ממליצים לפנות לאחד מעורכי הדין המומלצים של “דף חדש” ולקבל יעוץ מקצועי לפני שמקבלים החלטות. זכרו שבשלב הזה כל טעות עלולה לעלות ביוקר, ולכן חשוב במיוחד להפעיל שיקול דעת ולא לפעול בשיטה של “כיבוי שריפות”.

אנחנו נמשיך להיות כאן בשבילכם, במיוחד בימים הקרובים. המשיכו לעקוב אחרינו.

מאמרים נוספים בנושא...

חוב ללא תחתית – חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז אדוה מפנה את הזרקור לבעיית החובות בחברה הערבית בישראל: כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: כפי שנבקש להראות במסמך זה, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו.

קרא עוד »

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

במלאת חמש שנים לחקיקת חוק חדלות פירעון, נראה כי האופן בו הוא מיושם מרוקן אותו מהבשורה העיקרית שהוא נשא עמו, ופוגע בזכות לקיום בכבוד של חייבים הנאלצים להשתתף בהליך. כל הפרטים במאמר של עו"ד תומר רבינוביץ' מנכ"ל דף חדש ושל אופק חביב, בבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם

קרא עוד »
דילוג לתוכן