לעשות את הבחירות הנכונות בדרך ליציאה מהחובות

עו"ד מירית מועלם, חברה בנבחרת עורכי הדין השיקומיים של "דף חדש", וליוותה עד היום משפחות רבות שנקלעו לחובות כבדים. לאחרונה, טיפלה עו"ד מועלם במקרה של אשה בחובות, באמצע החיים, שהרגישה שהכל סוגר עליה, ולמרות שביקשה לשלם את חובה – הסכום שנקבע לה לתשלום בביהמ"ש לא היה ריאלי והיא מצאה את עצמה מדרדרת במדרון החלקלק מטה.

"רבקה, בת 50, הגיעה אלינו עם חוב של כחצי מיליון ש"ח, שהלך ותפח ברבות השנים. היא הגיעה ל"דף חדש" אחרי שהתחילה טיפול במשרד עורכי דין ידוע ומוכר בתחום. היא הגיעה מיואשת ואף חשדנית מאד. היא שילמה לאותו משרד אלפי שקלים  , ומאז לא קיבלה כל מענה, לא עודכנה לגבי הסטטוס המשפטי שלה והרגישה שפשוט שכחו ממנה.

במסגרת תיק חדלות הפרעון (פשיטת רגל) שלה נקבע לרבקה צו תשלומים של 1,000 ש״ח בחודש, וזה כשמדובר באישה עם 66% נכות, שעובדת בשליש משרה ומכניסה 6,700 ₪ בחודש, רובם מקצבת ביטוח לאומי. ברור היה לי שהיא לא תוכל להתקיים מ-5,700 ש"ח בחודש בלבד.

הגשנו לממונה על הליכי חדלות פרעון במשרד המשפטים בקשה להפחתת צו התשלומים, יצרנו עמם קשר אינספור פעמים כדי שנקבל סופסוף החלטה. התמודדנו עם סחבת נוראית, ולמעשה עד לדיון האחרון לא ניתנה החלטה לגבי הפחתת צו תשלומים. בינתיים, רבקה צברה חוב פיגורים של כ- 11,000 ש״ח. היא שילמה לקופה כמה מאות שקלים מדי חודש – אבל לא הצליחה לעמוד בתשלום המלא שנקבע לה. , ועל כן נצבר חוב."

לפני הדיון הנאמנת הגישה בקשה לדחות את הדיון בחצי שנה, או לחלופין לפזר את התיק בשל המחדלים.

לפני הכניסה לאולם, ביקשה הנאמנת להגדיל את צו תשלומים לסכום של 1300 ש״ח, אני עמדתי על כך שהיא לא תוכל לשלם יותר מ-500 ש״ח. הממונה (נציג משרד המשפטים) ניסה להגיע לפשרה לפיה היא תשלום 800 ש״ח, לאור הנסיבות האישיות של רבקה.. סירבתי בתוקף, ומשלא הגענו להסכמות – נכנסנו לדיון בבית המשפט. בדיון עצמו הנאמנת והממונה חזרו ודרשו שצו התשלומים יעמוד על 1300 ש״ח. 

פעמים רבות מערכת המשפט כלל לא רואה את האנשים בחובות, לא מבינה את המצוקה שבה הם נמצאים, ובמקום לעזור להם לצאת ממעגל החובות היא רק קוברת אותם עמוק יותר בבוץ. לא פעם, גם עורכי הדין, שאמורים לסייע להם, מותירים אותם ללא מענה, לא מגלים את הרגישות הנדרשת, ולא מקדישים לכל לקוח את תשומת הלב שהוא זקוק לה במשבר הקשה הזה.

"דף חדש" הוקמה מתוך תחושת שליחות ורצון לסייע לאנשים שהסתבכו בחובות בתום לב, ורוצים לפרוע את חובותיהם, אך אין להם את היכולת לעשות זרת. חובות צריך לשלם, אבל מי שכבר נקלע למשבר זקוק לליווי מקצועי מול המערכת המסורבלת והמכבידה, שקשה לאדם מן הישוב להתמודד איתה. אנחנו ב"דף חדש" נותנים מענה הוליסטי, שמאפשר לאנשים לצאת מהחובות. כארגון חברתי שמוביל אג'נדה שיקומית, עורכי הדין הם אמנם דמות מרכזית בתהליך (בכל זאת מדובר בבעיה משפטית), אך הם רק חלק מהתמונה. אנו תומכים באנשים לכל אורך התהליך, מוודאים שהם לא "נופלים בין הכסאות", ושהם גם לא חוזרים לחובות, כי מדובר בטראומה למשפחה, שאין שום סיבה לעבור אותה יותר מפעם אחת בחיים.

"לשמחתנו, השופטת קיבלה את עמדתי, וקבעה שצו התשלומים יעמוד על 500 ש״ח למשך-60 חודשים. השופטת הסכימה גם למחוק את חוב הפיגורים שנבע מאי עמידה בצו התשלומים, וזאת אחרי שהבינה שהתשלום שנקבע פשוט היה "גדול" על רבקה. סופסוף רבקה יכלה לראות את האור בקצה המנהרה."

הארגון חרט על דגלו תו תקן של אמינות, איכות והוגנות מעל הכל, לצד מקצועיות ומומחיות רבה בתחום זה. הליווי של עורכי הדין השיקומיים של העמותה הוא הוליסטי ושיקומי, שכן משבר מעין זה דורש ראיה כוללת של מצבם המורכב של בעלי החוב וייעוץ מקצועי שמותאם אישית לכל אחד ואחת מהם.   

מה חשוב לדעת רגע לפני שפונים לייעוץ משפטי – כלכלי בעת משבר כספי?

מונחים

לבסוף - זכרו שמסע היציאה מהחובות עשוי להמשך כמה שנים, והוא עלול להיות קשה ותובעני לעיתים. עורך הדין שלכם הוא לא רק "טכנאי" שמתקן לכם את בעיית החובות.
הוא דמות מאוד משמעותית בתהליך, ואתם חייבים לדעת שתוכלו לסמוך עליו.

מאמרים נוספים בנושא...

חוב ללא תחתית – חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז אדוה מפנה את הזרקור לבעיית החובות בחברה הערבית בישראל: כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: כפי שנבקש להראות במסמך זה, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו.

קרא עוד »

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

במלאת חמש שנים לחקיקת חוק חדלות פירעון, נראה כי האופן בו הוא מיושם מרוקן אותו מהבשורה העיקרית שהוא נשא עמו, ופוגע בזכות לקיום בכבוד של חייבים הנאלצים להשתתף בהליך. כל הפרטים במאמר של עו"ד תומר רבינוביץ' מנכ"ל דף חדש ושל אופק חביב, בבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם

קרא עוד »
דילוג לתוכן