משקי הבית טובעים בהלוואות

כן, אנחנו, ב"דף חדש", יודעים. משקי הבית אכן טובעים בהלוואות, וזה לא התחיל במלחמה.
ב-15 השנים האחרונות שוק האשראי הצרכני הכפיל את עצמו פי ארבע! בהתאמה, היקף פשיטות הרגל הכפיל את עצמו פי שבע, וכיום לכל מבוגר עשירי בישראל יש תיק הוצאה לפועל. נחשו מה קרה לרווחי הבנקים וחברות האשראי בתקופה הזו? נכון – גם הם צמחו. חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו 24 מיליארד שקל בשנת 2022, וזה עוד לפני שנכנסנו לרווחים של חברות האשראי. לא שצרה עינינו חלילה, אבל הרווחים האלו באים על חשבוננו, הציבור הרחב.
אל תתרגשו גם מכך שהבנקים לא הצליחו לגבות 3 מיליארד ₪, זה ממש לא מעמיד אותם בסכנת קריסה. מדובר בסה"כ ב-1.3% מכלל האשראי שהם מעמידים, כך שבפועל הם מצליחים לגבות כמעט 99% מההלוואות – בריבית שמתחילה ב-7-8% לשנה, כך שבסה"כ אפשר לומר שהבנקים "מסודרים".
מדיניות האשראי הצרכני בישראל צריכה להיות הרבה יותר קפדנית, ופחות מתירנית. צריך להפסיק את השיווק האגרסיבי של הלוואות, ולהטיל אחריות על מוסד פיננסי שמציע הלוואה למי שלא יכול להחזיר אותה, וצריך גם מסלול מהיר ליציאה מהחובות לכל מי שקרס, כי אין שום היגיון בכך שמשפחה תבלה 10-15 שנה (!) מהחיים שלה תחת הלחץ הבלתי נסבל של החובות.
נכון, האחריות על ההתנהלות הכלכלית מוטלת בראש ובראשונה על כל אחד ואחת מאיתנו, אבל בפועל, המספרים מלמדים שכשמדובר ביחסים של בנק מול לקוח זה פשוט "לא כוחות". הבנק תמיד ידע למכור אשראי באופן הכי חכם עבורו, גם אם זה לא בהכרח הדבר הכי נכון עבור הלקוח, ומי שמשלם בסוף את המחיר על הלוואה רעה זה לא הבנק (שגובה 99% מהחובות), אלא האזרח הקטן.
למערכת הבנקאית בישראל יש המון כוח והשפעה על החיים שלנו, וכידוע – עם כוח מגיעה גם אחריות. המערכת הבנקאית – ביחד עם בנק ישראל ומשרד האוצר – חייבת להתחיל לגלות מנהיגות ולקחת אחריות על ההתנהלות הפיננסית במדינה. אחרת המשמעות היא שהבלגן ימשיך לחגוג, הבנקים ימשיכו להרוויח סכומי עתק, משקי בית ימשיכו לקרוס, ובסופו של דבר הזעם הציבורי גם יגיע לרחובות.
המלחמה הכלכלית רק בראשיתה. אם אנחנו רוצים באמת לנצח ביחד, זה לא יכול להיגמר בסיסמאות. זה אומר גם שמי שיש לו יותר ממה שהוא צריך חייב להפסיק לקחת מאלו שלא גומרים את החודש. זו המשמעות של ערבות הדדית.
מי ייתן שביחד ננצח.

מאמרים נוספים בנושא...

חוב ללא תחתית – חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז אדוה מפנה את הזרקור לבעיית החובות בחברה הערבית בישראל: כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: כפי שנבקש להראות במסמך זה, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו.

קרא עוד »

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

במלאת חמש שנים לחקיקת חוק חדלות פירעון, נראה כי האופן בו הוא מיושם מרוקן אותו מהבשורה העיקרית שהוא נשא עמו, ופוגע בזכות לקיום בכבוד של חייבים הנאלצים להשתתף בהליך. כל הפרטים במאמר של עו"ד תומר רבינוביץ' מנכ"ל דף חדש ושל אופק חביב, בבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם

קרא עוד »
דילוג לתוכן