כלכלה בימי קורונה #2 – הזדמנות לחשבון נפש, גם בעסק

קרא עוד על עורך הדין

מגפת הקורונה היא הזדמנות לקיום חשבון נפש במובנים רבים, ביניהם גם בהיבט הכלכלי. עסקים רבים נקלעים בימים אלה לקושי תזרימי עצום בשל תגובת שרשרת, ובעיקר בשל חוסר ודאות שמשליכה על התנהלות המשק כולו. בעלי עסקים רבים מוצאים עצמם המומים ונבוכים מול המצב החדש, ותוהים כיצד להתנהל מול הקושי התזרימי.

מגיפת הקורונה – הזדמנות לחשבון נפש גם בעסק

מגפת הקורונה מחייבת אותנו כבעלי עסק לערוך "חשבון נפש כלכלי" בכל הנוגע לניהול תזרים העסק. הפעילות השוטפת נעצרה או האטה משמעותית, והנטייה המיידית שלנו היא לחפש פתרונות מיידיים כדי לעמוד בהתחייבויות הקרובות. אלא שדווקא עכשיו יש לקבל החלטה מושכלת אם כדאי למכור מלאי או נכסים שברשותנו, לפדות חסכונות או לקחת עוד הלוואה, כדי להזרים כסף לעסק בזמן הקרוב. כדי לענות על השאלות האלו ולקבל החלטות מושכלות חשוב להבין אם העסק שלנו באמת רווחי, ואם יוכל להמשיך להיות כזה גם אחרי המשבר הנוכחי.

האם העסק עלול להגיע לחדלות פרעון? 

כמובן שאין לשאלות הללו תשובות של "שחור ולבן", ותמיד כדאי להתייעץ עם עו"ד לפני שמקבלים החלטות, אבל ככלל – במיוחד אם כבר יש חובות לעסק – חשוב מאוד להבין אם העסק נמצא במצב של חדלות פרעון, שאותו בוחנים בהתאם לשני מבחנים עיקריים:

הראשון, הוא המבחן התזרימי. כלומר – האם העסק הוא יוכל לעמוד בכל ההתחייבויות הכספיות שלו במועדן? במילים אחרות, האם ב-10 לחודש אני יכול לשלם משכורות לעובדים, תשלומי ספקים וכו'. האם ב-15 לחודש יש לי כסף לשלם לרשויות המס?

מבחן נוסף אשר בוחן מצב של חדלות פירעון הוא המבחן המאזני. כלומר – "השוואה" בין סך כל הנכסים של העסק (נזילים ושאינם נזילים), לבין סך ההתחייבויות של אותו עסק. כך למשל, אם בימים אלה, קיים קושי תזרימי לשלם לעובדים ולספקים כספים, אין המשמעות בהכרח שאותו עסק חדל פירעון, וייתכן שערך המלאי של אותו עסק, או שווי הנכס שבו הוא פועל – עולים על סך כל ההתחייבויות העסק, ובמקרה כזה – צריך רק לצלוח את התקופה הקשה ולחזור לפעילות שגרתית.

אז מה עושים?

ראשית, אם אין כושר לספק עבודה לעובדים השכירים מוצע להוציאם לחל"ת בצורה מסודרת על מנת שיוכלו למצות זכויות מול המוסד לביטוח לאומי. תנאי לכך הוא שמדובר בתקופה בת 30 יום לפחות. היתרון בכך הוא תשלום קצבה מאת הקופה הציבורית ולא מאת המעסיק (לפחות לא במישרין). כמו כן, בשל העובדה שהיציאה לחל"ת היא בשל מגפת הקורונה, הרי שהעובד לא נדרש למצות את ימי החופשה שלו.

החסרונות בכך קשורים לתנאי הזכאות, והעובדה כי מדובר בתשלום 70% מרכיב השכר, אולם הכנסה כלשהיא עדיפה מכלום.

שנית, זה הזמן – עם כל חוסר הנעימות שבכך – להגיע להסדרים עם הספקים. למרבה הצער, כל המשק סובל מאותם קשיים, אך כל אחד מגיב לכך אחרת בהתאם לחוסן הכלכלי ואורך הנשימה שלו. שווה לנסות להגיע לפריסה מחודשת של החוב עם הספקים, ובמידת הצורך להשהות הזמנות/הוצאות לא הכרחיות.

שלישית, ניתן להגיש בקשה להקטין מקדמות מס הכנסה בכדי לחסוך בהוצאות ולהגדילן בהמשך, אחרי שוך הסערה. ככל שמדובר בעוסק מורשה, רשויות מע"מ מאפשרות לדחות את תשלום המס ליום 26.3.2020. הואיל ורכיב המע"מ הוא למעשה "פיקדון", הרי שאין מדובר בהטבה למעשה, וחשוב מאוד (לא רק בימים אלה), לא לקחת בחשבון את רכיב המע"מ מלכתחילה כחלק מהתזרים, אלא להפריד את המע"מ מההכנסות השוטפות (לדוגמה – להפקיד 17% מההכנסות בפק"מ עד ה-15 לחודש הבא). קחו בחשבון שהמנעות מתשלום מע"מ עלולה להביא לנקיטת הליכים פליליים.

רביעית, רצוי לבחון אילו הוצאות ניתנות לצמצום ובמה ניתן לחסוך. זה הזמן לבחון את חבילת הסלולר שלכם ולערוך – ככל הניתן – השוואה ובדיקה של כלל נותני השירותים שלכם. לעיתים, החיסכון יכול להועיל משמעותית, לפחות בטווח הארוך. רצוי להעזר באפליקציות שונות שיכולות לעשות זאת עבורכם, כגון EZSave.

יצוין כי מספר בנקים מאפשרים בימים אלו ללווים לדחות את תשלומי המשכנתא לתקופה של עד 3 חודשים, ומוצע לבחון אפיק זה. יש לזכור כמובן שמדובר בדחיה ולא במחיקה של החוב.

עם מי כדאי להתייעץ?

נציין כי עסקים רבים ממילא סבלו מקשיים תזרימיים, עוד לפני משבר הקורונה הנוכחי. יתכן שהמשבר הנוכחי הוא דווקא הזדמנות לבחינה מחודשת של הדרך/התכנית העסקית, ובכלל, מה נכון לעשות ביום שאחרי. גם בענין הזה, כמו בכל שאלה אחרת שאתם ניצבים בפניה בימים טרופים אלו, מומלץ להעזר בארגונים ובאנשי מקצוע המלווים עסקים בקשיים, חלקם עושים זאת בעלויות סמליות בלבד (קרן שמש, מעו"ף, מט"י ועוד).

אם העסק כבר נמצא בחובות, אם אתם שוקלים לקחת הלוואה, או אם אתם חוששים שהמשבר הנוכחי הוא "הקש האחרון" שעלול לשבור את גב הגמל – מומלץ לפנות לאחד מעורכי הדין של דף חדש ולקבל יעוץ פרטני, כדי לצמצם נזקים. חשוב להתייעץ עם עוה"ד לפני שמקבלים כל החלטה אחרת (ובפרט לפני שלוקחים עוד הלוואה או מחתימים ערבים!).

גם אם קיבלתם החלטה כואבת לסגור את העסק – חשוב לעשות זאת בליווי של עו"ד, כדי לוודא שבסוף הדרך באמת תישארו ללא חובות. זכרו שעו"ד טוב יחסוך לכם הרבה יותר כסף ממה שיעלה, ושדווקא נסיונות לטפל בדברים בעצמכם עלול להביא לטעויות שיעלו בסופו של דבר הרבה יותר.

עו"ד אביתר כהן עוסק שנים בתחום חדלות הפרעון, ומייצג בהצלחה עסקים ואנשים פרטיים שנקלעו לקשיים כלכליים.

 

מאמרים נוספים בנושא...

חוב ללא תחתית – חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית

מחקר חדש של מרכז אדוה מפנה את הזרקור לבעיית החובות בחברה הערבית בישראל: כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: כפי שנבקש להראות במסמך זה, האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו.

קרא עוד »

יישום חוק חדלות פירעון כפגיעה בזכות לקיום מינימלי בכבוד

במלאת חמש שנים לחקיקת חוק חדלות פירעון, נראה כי האופן בו הוא מיושם מרוקן אותו מהבשורה העיקרית שהוא נשא עמו, ופוגע בזכות לקיום בכבוד של חייבים הנאלצים להשתתף בהליך. כל הפרטים במאמר של עו"ד תומר רבינוביץ' מנכ"ל דף חדש ושל אופק חביב, בבלוג של מרכז מינרבה לזכויות האדם

קרא עוד »
דילוג לתוכן