הפטר בהוצאה לפועל – למה זה לא בדיוק עובד


Photo by Towfiqu barbhuiya on Unsplash

ביולי 2015 חוקקה הכנסת תיקון לחוק ההוצאה לפועל, במסגרתו נקבע הסדר המעניק הפטר, במסגרת ההוצאה לפועל, לחייבים "מוגבלים באמצעים" המצויים תקופה ממושכת במערכת ההוצאה לפועל. התיקון לחוק נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים.

תכלית ההסדר הייתה לאפשר לחייבים אשר אינם מצליחים לפרוע את חובותיהם משך שנים רבות במסגרת ההוצאה לפועל, לצאת לדרך חדשה. ההסדר נקבע כפתרון ביניים, וזאת עד לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון אשר אושר לאחרונה.

המטרה עיקרית שעמדה לנגד עיניהם של מי שהובילו את התיקון לחוק הייתה לסייע לחייבים לראות את האור בקצה המנהרה לאחר שנים רבות של הליכי הוצאה לפועל מייגעים, מתישים ואף אבודים.

הליך ההפטר בהוצאה לפועל אמור להיות קצר יותר משמעותית מקבלת הפטר במסגרת פשיטת רגל ובשל כך, תנאי הסף לכניסה להליך מחמירים הרבה יותר.

מהם תנאי הסף לכניסה להליך הפטר בהוצל"פ?

  1. חייב מוגבל באמצעים ארבע שנים ברצף לפחות– החייב הוכרז על ידי רשם הוצאה לפועל כ"חייב מוגבל באמצעים" והיה במעמד זה למשך ארבע שנים לפחות לפני מועד הגשת בקשתו להפטר.
  2. גובה החובות הינו עד 800,000 ₪– נדרש כי בעת הגשת הבקשה לא יעלה גובה חובותיו של החייב מעל 800,000 ₪ לרבות חובות הוצאה לפועל, חובות חיצוניים להוצאה לפועל וחובות שאינם ברי הפטר (מזונות, קנסות וכו'). ** חשוב לציין שיש התייחסות רחבה של רשמים לחובות חיצוניים והם מאוד מקפידים על מסירת מידע מסודר ושקוף לגבי גובה החובות.
  3. תשלום סדיר של צו תשלומים במשך 3 השנים האחרונות– החייב שילם את התשלומים ע"פ צו התשלומים שנקבע לו בהוצאה לפועל באופן סדיר במהלך 3 השנים שטרם מועד הגשת הבקשה. ואולם אם שוכנע הרשם שהחייב לא עמד בתנאי זה בשל הרעה של ממש במצבו הכלכלי שאינה נובעת מהתנהגות חסרת תום לב (או בשל נסיבות אחרות שיירשמו) הוא רשאי לתת צו הפטר גם אם החייב לא עומד בתנאי סף זה.
  4. לא קיימת בקשה לפשיטת רגל במועד הגשת הבקשה להפטר– אין בקשה תלויה ועומדת לפשיטת רגל כנגד החייב (בין שהוא הגיש או נושה הגיש נגדו) וגם לא היה הליך פשיטת רגל, צו כינוס או הפטר במהלך חמש השנים שקדמו להגשת הבקשה להפטר.
  5. אין לחייב נכסים בעלי ערך– אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה. ** גם סביב תנאי סף זה עולות שאלות מעניינות בעיקר סביב סוגיית קופות גמל ופנסיה של חייבים אליהן מתייחסים רשמים רבים כנס בר מימוש ונוטים להטיל עיקול על כספי החייבים בקופות אלה עם התקדמות ההליך.

כיצד התהליך עובד (או בעצם, כיצד הוא אמור לעבוד) ?

קיימות הנחיות ברורות לגבי התנהלות ההליך לרבות משך ההליך. אך באופן מפתיע (או שלא?) הליכי ההפטר המתנהלים כיום לא ממש עובדים על פי סדר הזמנים המפורט בהנחיות.

ראשית חשוב לדעת- יש להמשיך ולשלם את צו התשלומים לאורך כל תקופת ההליך (כן כן- מדובר בתהליך והוא לא קצר) באופן עקבי וסדיר. אי תשלום יכול להוות סיבה למנוע מתן צו הפטר.

על מנת להגיש את הבקשה יש לקבוע תור ספציפי למסלול הפטר וניתן להגיש רק בלשכות בהן קיים מסלול זה.

הבקשה תוגש על גבי הטופס המתאים אשר הפרטים הנדרשים בו דומים מאוד לבקשת צו כינוס. יש לפרט באופן מלא את כל החובות לרבות אסמכתאות וכן מידע מפורט לגבי זכויות, נכסים, הוצאות והכנסות חודשיות. הכל כמובן מאומת על ידי מסמכים רלוונטיים.

לאחר הגשת הבקשה יחליט הרשם האם להכניס את הבקשה למסלול הפטר, על כך החייב אמור לקבל הודעה בדואר לאחר 45 ימים. בשלב הבא יישלחו הודעות לכלל הנושים על ידי ההוצאה לפועל וכן תפורסם הודעה ברשומות. בתוך 3 חודשים מיום קבלת ההודעה, עומדת לנושים הזכות להגיש התנגדות. על פי ההנחיות- במידה והוגשה התנגדות ייקבע דיון בפני הרשם. לאחר הדיון יחליט הרשם האם יקבל החייב הפטר או לא.

נשמע די פשוט, לא?

מבחן התוצאה? (כגודל הציפייה גודל האכזבה)

בדיוני ועדת החוקה שקדמו לחקיקת התיקון בשנת 2015 ,העריכו גורמי הממשלה כי התיקון צפוי לסייע לכ-22,000 חייבים בשנה הראשונה ואלפי חייבים נוספים בכל שנה. בפועל, מהדיווח שנמסר לוועדת חוקה חוק ומשפט, עד ינואר 2018, הוגשו רק כ-4,850 בקשות הפטר, מתוכן כמחצית נדחו וניתן הפטר לכ- 1000 חייבים בלבד. מדובר בנתון מדהים שכן התיקון לחוק היווה בשורה של ממש עבור חייבים רבים והביא עימו תקווה אמיתית למי שנמצא כבר שנים בדרך ללא מוצא בהוצאה לפועל. והנה אנו רואים שהתקווה הגדולה התנפצה.

אצטט את חברת הכנסת מירב מיכאלי באומרה כי "התוצאות פשוט לא מקיימות את תכלית החוק…התכלית לא מתקיימת. המטרה אינה מושגת".

נראה כי הבעיה באה לידי ביטוי בשני מוקדים עיקריים- האחד הוא חסמים המונעים מחייבים להגיש בקשות. מדיוני הוועדה עולה כי שתי העילות העיקריות לדחיית בקשות להפטר הינן- כי לחייב זכויות בנכס או כי החייב אינו עמד בצו התשלומים בשלוש השנים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

החסם הנוגע לבעלות בנכס מקרקעין הוא בהחלט בעייתי כאשר מדובר בדירת מגורים יחידה של משפחה אשר זה כל רכושה. בעיקר כאשר  מדובר בדירה צנועה אשר מכירתה לא תביא תועלת גבוהה שכן החייב ייאלץ לשכור דירה ולהוציא בפועל סכומים גבוהים יותר על מחייה בסופו של יום. ובכך מה הואילו חכמים בתקנתם?

המוקד השני הוא הקשיים המוערמים על חייבים לאחר שהגישו בקשה להפטר.

אחת המטרות בתיקון החוק הייתה לייצר הליך נוח ונגיש אשר חייבים יכולים לפעול בו לבדם וללא ייצוג. הזדמן לי כבר לייצג חייבים אשר הגיעו למשרדנו לאחר שהגישו את הבקשה בעצמם ותוך שהם מיואשים והולכים לאיבוד בתוך מבול בקשת ההבהרות שהם נדרשים להן על ידי הרשמים. בדיעבד מתברר שהבקשות הוגשו בצורה לא נכונה, וכך- במקום שייחסך להם זמן וכסף עבור שכר טרחה, הרי שהם מוצאים עצמם משלמים לעו"ד על מנת שיכבו את השריפות שנוצרו בעקבות הגשת הבקשה באופן עצמאי. לא רק שלא נחסך להם כסף אלא שבזבזו זמן רב.

ואם חשבתם שהגשת בקשה מדוייקת, מפורטת, שקופה ומגובה בכל מסמך אפשרי תפתור את הבעיה, הרי שצפויה לכם אכזבה. ניכר כי כל בקשה נתקלת בעוד ועוד בקשות הבהרה, לעיתים כאלה שלא ברור כיצד הן רלוונטיות לעצם הבקשה. משכי הזמן שבין ההחלטות לתגובות מאריכים את ההליך לתקופות של חודשים רבים. בשל התארכות ההליך הופכים המידע והמסמכים שהוגשו בתחילתו ללא רלוונטיים ואז- על אף שנענו כל בקשות ההבהרה- נדרש החייב להגיש שוב מסמכים מעודכנים יותר בכל הנוגע להוצאותיו והכנסותיו.

ההליך נגוע בלא מעט חוסר שקיפות וחוסר וודאות כאשר כל לשכה וכל רשם מתנהלים שונה כך שאין לחייב או לעורך דינו כמעט דרך לצפות לקראת מה הולכים בעת הכניסה להליך.

נתקלתי כבר במספר חייבים אשר הרגישו ייאוש כל כך גדול עד שממש הביעו חרטה על שניגשו להליך הפטר, בוודאי כעשו זאת מתוך כוונה להיחלץ מהמצב שהיו בו לפני והנה הם מוצאים עצמם טובעים יותר ויותר בתוך בקשות, תגובות, הבהרות ומסמכים.

עוד קושי שנתקלים בו חייבים ועוה"ד המייצגים אותם הוא החלטות שמתקבלות באופן שגרתי להטלת עיקולים על קופות הפנסיה והגמל של החייב כתנאי להמשך ההליך וזאת בהסתמך על תנאי הסף לפיו לחייב אין כל נכסים הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת. זאת, בניגוד לפסיקה בנוגע הליכי פשיטת רגל על פיה לא ניתן לממש קופות פנסיה של חייבים ללא שהם מבקשים זאת בעצמם.

עוד מכשול בו נתקלים חייבים היא קיומם של דיונים גם בהיעדר כל התנגדות מצד הנושים– בניגוד לקבוע בחוק. סוגייה זו מגבירה את התחושה שיש נטייה להקשות על חייבים במקום להקל עליהם, על אף שהם עומדים בכל דרישות החוק עד כי לעיתים נדמה כי הפטר יינתן רק ליחידי סגולה נבחרים.

על אף על הכוונות הטובות בחקיקת התיקון לחוק נראה כי מדובר כעת בחיבוק דוב יותר מאשר כלי המסייע לחייבים לצאת לדרך חדשה ללא חובות.

יש סיבה להיות אופטימיים?

נראה שהכפפה כבר הורמה על ידי וועדת חוקה חוק ומשפט ובהובלת מספר חברות כנסת. בדיון שנערך ביום 29 בינואר 2018 אישרה הוועדה לקריאה ראשונה את הרחבת ההפטר לחייבים מוגבלים באמצעים. התיקון לחוק מתייחס בין היתר ליצירת גמישות בכל הנוגע לחסמים המונעים מחייבים להגיש בקשה להפטר דוגמת בעלות בדירת מגורים בשווי נמוך אשר בעניינה יינתן לרשם שיקול דעת האם לחייב מימושה כשהוא לוקח בחשבון את עלויות המימוש. גם הולו כללי פשיטת הרגל לגבי נכסים שלא ניתן לממש. גמישות לגבי בעלות ברכב בשווי נמוך ואף גמישות בכל הנוגע לעמידה בצו התשלומים בשלוש השנים שלפני הגשת הבקשה.

הוועדה צפויה להמשיך עבודתה בנושא זה והתיקון לחוק יועבר לקריאה שנייה ושלישית.

אם כן, לנו נותר רק לקוות.

מאמרים נוספים בנושא...

דילוג לתוכן