החוב הסודי שלי

Photo by Tim Gouw on Unsplash

כששומעים על אדם ש"נקלע לחובות" רובנו מדמיינים איש עסקים שחייב מיליונים לבנקים, או משפחה שלקחה הלוואות של כמה מאות אלפי שקלים. אבל האמת היא שכמעט כולנו נקלעים לחובות יום יום, בלי להיות מודעים לכך בכלל. מדרון חלקלק כבר אמרנו?

דמיינו עצמכם מסיימים לשלם הלוואה אשר נטלתם בבנק לפני שלוש שנים, כאשר במשך כל החודשים הללו שילמתם את ההחזר, כל חודש כמו שעון, כשהתשלום הזה יושב לכם כמו עצם בגרון. איזה אושר והקלה לדעת שאתם כבר לא חייבים כלום לאף אחד. אבל אז אתם נכנסים למכולת השכונתית כדי לקנות חלב וכמה ירקות שבדיוק חסרים, מבקשים מהקופאי כרגיל שירשום לכם את זה על החשבון. אחר כך אתם עוצרים בסופר פארם וקונים סבון ושמפו ועוד כמה דברים קטנים ומשלמים באשראי. וככה, מבלי ששמתם לב – יצרתם לכם שני חובות חדשים.

רבים נוהגים לחשוב שרק כאשר נוטלים הלוואה, חותמים על הסכם מסודר הכולל תנאי החזר החוב, ומקבלים את הכסף – רק אז נוצר חוב. אבל יש סוגים רבים של חובות, הרבה יותר יומיומיים, שאנו נוטים להתייחס אליהם כמובנים מאליהם ואף לא מכנים אותם חוב, אבל עם זאת משלמים עליהם הרבה מאוד כסף, ומסכנים את היציבות הכלכלית שלנו.

חובות מאחורי הקלעים

חשוב להתייחס לכמה מהחובות העיקריים שכמעט כל אדם נושא בהם כחלק מהתנהלות יומיומית:

חשבונות שוטפים: קחו את חשבון החשמל לדוגמא –  אם הוא משולם בזמן הכל בסדר, אבל  אם לא משלמים אותו מיד, בשל הוראת קבע שלא כובדה, למשל, למעשה נוצר כאן חוב. מדובר בסוג של הלוואה שנוצרה באופן לא אקטיבי, מבלי שיזמנו או תכננו אותה, אבל צרכנו חשמל מבלי לשלם עליו. כך גם לגבי תשלומים אחרים כגון ארנונה, תשלומים למוסדות חינוך ועוד.

כרטיסי אשראי: שימוש בכרטיסי אשראי הוא למעשה לקיחת הלוואה חודשית, בכל חודש מחדש. נניח שקנינו מקרר חדש וחילקנו את התשלום לחמישה תשלומים דחויים. את המקרר לקחנו הביתה אבל את הכסף טרם שילמנו. נכון שהכסף לא יצא מהחשבון שלנו אך את המקרר כבר קיבלנו. כך יוצא שלמעשה אנחנו לקחנו הלוואה מחברת האשראי, אותה נסיים לשלם רק בעוד חמישה חודשים.

"מינוס" בבנק: כל כך הרבה אנשים רגילים להתנהל באופן קבוע, אפילו במשך עשרות שנים,  כשחשבון הבנק שלהם ביתרת חוב – "מינוס". אנחנו משתמשים בכל חודש בכסף שאינו שלנו, הבנק לא מבקש מאתנו להחזיר (כל עוד לא חורגים ממסגרת האשראי) ואנחנו פשוט מתעלמים מהחוב ומבינים שאפשר להמשיך להתנהל כך ללא שום הפרעה. על החוב הזה אנחנו משלמים מחיר לא נמוך – ריבית על יתרת החוב, שהיא לרוב גבוהה יותר מריבית על הלוואה "רגילה", ועדיין המינוס אינו מייצר את אותם חוסר נוחות או דאגה כמו הלוואה.

לחשוף את החובות

הנה לכם כמה טיפים חשובים לגבי הדרך להימנע ככל הניתן מיצירת החובות החמקמקים הללו ולנהל נכון את התקציב החודשי:

בכל הנוגע לחשבונות שוטפים כדאי כמובן לשלם מיד ולא לדחות. ניתן לבקש מספק השירות לא לשלם בחשבונות דו חודשיים (כפי שנהוג בחשבונות חשמל למשל) אלא כל חודש בחודשו וכך להימנע מתשלומים גבוהים, ובמקרים חריגים של קושי לעמוד בתשלום, אף לבקש פריסה של התשלומים.

חשוב כמובן להימנע מדחיית התשלומים שכן הדבר מוביל להגדלת החוב בשל ריבית וקנסות המצטרפים לחוב ואף חמור מכך – לניתוקים והפסקת אספקת השירות.

שימוש בכרטיסי אשראי דורשים התנהלות מסודרת ואחראית תוך הקפדה על מאזן חיובי בחשבון הבנק ואף צבירה של כמה אלפי שקלים בחשבון לקראת מועד החיוב של כרטיס האשראי.

לצערי אני יכול להעיד – מהיכרותי עם משפחות רבות שליוויתי – שמשפחות בהן התקציב לא מאוזן, או שהוא ממש גבולי (ואין בהכרח קשר לגובה ההכנסה), מתקשות לשמור על כסף עבור תשלום חשבון כרטיס האשראי, מה שגורר לחובות הנדחים וגדלים מחודש לחודש, ולבסוף – בלית ברירה – נאלצות ליטול הלוואה מהבנק לטובת כיסוי החוב לחברת האשראי. משם, המדרון ליצירת חובות נוספים הוא חלקלק ומסוכן.

במקרים של התנהלות כזו, מומלץ לעשות שימוש בכרטיסי חיוב ישיר ("דיירקט"). כרטיסי חיוב ישיר למעשה דומים מאוד לשימוש במזומן שכן החיוב מתבצע בו במקום והעסקה תאושר רק אם יש כסף בחשבון בעת ביצוע העסקה. עם זאת, מתאפשרת הנוחות של נשיאת כרטיס וללא צורך להתנהל עם מזומנים. עבור רכישות ושירותים רבים ניתן גם לשלם באמצעות העברה בנקאית, הוראות קבע או שימוש במזומן.

מינוס (יתרה שלילית בחשבון) הוא חוב פאסיבי. למעשה מדובר בהלוואה (בריבית גבוהה) שנועדה לאפשר לנו להתמודד עם חוסר זמני של יתרה בחשבון. לדוגמא במצב שבו בחודש מסוים ההוצאות שלנו גבוהות יותר מההכנסות. הבעיה מתעוררת כאשר המינוס נוצר בגלל התנהלות כלכלית לא נכונה. כאשר באופן קבוע ההוצאות גבוהות יותר מההכנסות, נוצר גרעון חודשי אשר הולך ותופח מחודש לחודש, וכך, הפתרון הזמני הופך לקבוע. במקרה כזה אף הלוואה לא תפתור את הבעיה, אלא רק תחמיר אותה.

לעבור ממינוס לפלוס

הפתרון הנכון הוא להתנהל כלכלית ללא מסגרת אשראי בכלל. בלי הלוואות ובלי מתנות. אפשר ורצוי לבקש מהבנק חשבון ללא יתרה שלילית, ללא כרטיסי אשראי (למעט כרטיס "דיירקט"), וללא צ'קים, וכמו כן לבטל את מסגרת האשראי. במידת הצורך ניתן לסגור את המינוס בעזרת הלוואה חד פעמית וזאת רק לאחר שבונים תקציב שעל פיו מוודאים שניתן לעמוד בהחזר ההלוואה החודשי.

אני יודע שרבים לא מסוגלים כלל לדמיין מציאות שבה חיים ללא אפשרות להגיע ליתרה שלילית בבנק. אבל חשוב מאוד לזכור שמינוס הוא בסה"כ הלוואה בתנאים גרועים, ומשמעות הדבר היא שבנוסף על ההוצאות השוטפות יש לנו גם הוצאות של כמה אלפי שקלים בשנה על ריביות. לכאורה, נדמה לנו שהבנק עושה עמנו חסד כשהוא מאפשר לנו להיכנס למינוס או מעמיד לנו הלוואה, אבל למעשה, הבנק הוא שמרוויח מהמצב הזה.

כשמשפחה מתנהלת בחשבון בנק ביתרת חוב לאורך זמן רב מדובר בנורה אדומה. זה סימן שיש בעיה בהתנהלות הכלכלית החודשית הדורשת פתרון יסודי ולא "כיבוי שריפות" בצורת הלוואה נוספת, שתעלה לכם בסופו של דבר הרבה יותר כסף. כדי להגיע לאיזון כלכלי מומלץ כמובן להעזר ביועץ לכלכלת המשפחה, שיסייע לכם להבין את המצב לאשורו, ולמצוא לו פתרונות מתאימים.

הכותב הוא יועץ לכלכלת המשפחה ומלווה משפחות בפרויקט "קידום משפחות" 

מאמרים נוספים בנושא...

דילוג לתוכן