שיר פרידה לפקודת פשיטת הרגל


Photo by Tim Gouw on Unsplash

בינואר אושר בכנסת "חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018" – החוק החדש שיחליף את פקודת פשיטת הרגל העתיקה. החוק בעיקר מסדיר את המצב המשפטי הקיים, אבל בשורות הבאות ננסה להבין מה הבשורה שהוא מביא איתו "לאזרח הקטן"

 

למה להחליף משהו שעובד?

החקיקה הקיימת מתבססת על פקודה שראשיתה בתקופה המנדטורית, בימים שבהם הליך פשיטת רגל היה עוד "נשק יום הדין" של הנושים. מאז, שוק האשראי הצרכני גדל למימדים מפלצתיים (כ-200 מיליארד ₪ בשנה, לא כולל משכנתאות ואשראי עסקי!) ונוצרה מציאות שבה כ-700,000 איש מסובכים בחובות בהוצאה לפועל, ומעל 20,000 איש מתחילים הליכי פשיטת רגל בשנה.

מכיוון שפקודת פשיטת הרגל לא התאימה למציאות הכלכלית של ימינו ונדרשו עדכונים, הושלמו הפערים ע"י נהלים פנימיים של הכונס הרשמי ופסיקה של בתי המשפט, שלא תמיד יצרו אחידות. נכון להיום יש פערים בין הליך פשיטת רגל שמתנהל בירושלים לכזה המתנהל בתל אביב, ואפילו בין הליך שמתנהל אצל שופט כזה או אחר.

החוק החדש בעיקר מאמץ את ההסדרים הקיימים כיום, אבל מנסה לעשות סדר ולהכניס את ההליך למסגרת אחידה ומחייבת, מה שאמור לייצר ודאות גבוהה יותר גם לנושים וגם לחייבים.

 

פשיטת רגל – אות קלון או תאונה כלכלית?

מעבר לזה, החוק החדש מביא איתו אמירה חשובה מאוד לטעמי; במסגרת דברי ההסבר להצעת החוק נכתב שמטרתו הראשונה של החוק היא להביא לשיקום הכלכלי של החייב. הצעת החוק מבהירה שבמציאות שבה האשראי הצרכני נהיה זמין מאי פעם, חדלות פרעון היא סוג של "תאונה כלכלית" שיכולה לקרות לכל אחד. מה שנכון, כמובן.

נכון להיום, מאות אלפי משפחות בישראל חיות על אשראי שהן לא יכולות לפרוע, ואנשים נורמטיביים מוצאים עצמם מתגלגלים לחובות של מאות אלפי שקלים, שהתחילו מהלוואה תמימה בבנק, "רק כדי לסגור את המינוס". אין חולק על כך שהאחריות הראשונית היא על מי שלקח את הלוואה, אבל כשמדובר בכאלו היקפים, יש כאן גם בעיה חברתית שמצריכה פתרון כולל – ובהשוואה לתאונת הדרכים, לא תמיד אפשר להאשים רק את הנהג, אלא צריך לטפל גם במצב הכביש, באכיפה וכו'.

 

ההבטחה הגדולה לשיקום כלכלי – האמנם?

בעיניי, החידוש הכי חשוב בחוק החדש נוגע לתחום של "שיקום כלכלי". החוק קובע שבמקרים שבהם החובות נוצרו בגלל התנהלות כלכלית לא נכונה, בית המשפט יהיה רשאי לחייב את החייב לעבור "הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה" – מעין קורס נהיגה מונעת לחייבים. מדבר בבשורה של ממש, שכן המחוקק מכיר בכך שיש כאן בעיה חברתית, ולוקח אחריות, ברמה החברתית, על שיקומם של מי שהסתבכו בחובות. ההבנה שפתרון בעיית החובות הנוכחית איננו מספיק ויש לסייע לאזרחים ללמוד התנהלות כלכלית נכונה, שתמנע מהם לשוב לאותו מצב בתוך שנים ספורות, היא התקדמות משמעותית בתחום.

המבחן הגדול של החוק יהיה ביישום של כל הדברים הללו לכדי תכנית כוללת שתהיה מגובה בתקציב ובתקנות מתאימים. בשלב זה עדיין לא קיימות תכניות עבודה כזו, אבל אנשי משרד המשפטים אמורים להשלים את התכנית עוד לפני שהחוק החדש ייכנס לתוקף (בעוד כשנה).

ראוי לציין שנכון להיום קיימים מספר ארגונים שעושים עבודה נפלאה בתחום של חינוך וליווי כלכלי – עמותות כמו פעמונים, או כתף לכתף, ותוכניות של משרד הרווחה ושל קרנות שונות, דוגמת "נושמים לרווחה" ו-"קידום משפחות". גופים אלו פיתחו התמחות של ממש בתחום ומלוות אלפי משפחות שלא מצליחות לגמור את החודש, כדי לסייע להן לעבור ממינוס לפלוס.

יש לקוות שבמשרד המשפטים ידעו לא רק לנצל את הידע והניסיון הקיימים בשטח, אלא גם להקדיש לתכנית כזו את התקציבים הראויים, ולבנות תכנית איכותית ורצינית, שלא תתפש בעיני הציבור כעוד קושי שהממסד מערים אליהם בדרך להפטר, אלא כהזדמנות אמיתית לעשות שינוי בחיים.

הכותב הוא מנכ"ל ומייסד עמותת "דף חדש ללא חובות"

מאמרים נוספים בנושא...

דילוג לתוכן