בספטמבר האחרון נכנס לתוקפו חוק “חדלות פרעון ושיקום כלכלי”, אשר מטרתו להחליף את פקודת פשיטת הרגל העתיקה ולהביא בשורה חדשה – שיקום כלכלי. המטרה ככל הנראה הייתה חיובית ונבעה מההבנה שרק תכנית לפרעון החובות- ללא תכנית שתביא לשיקום החייבים ומשפחותיהם (ובעיקר תמנע חזרה לחובות)- לא מהווה פתרון אמיתי לבעיית החובות של מעל 40% ממשקי הבית
משבר הקורונה מכה גלים בעיקר על המשק, על היציבות הכלכלית ולמעשה על האפשרות שלנו לפרנס את משפחותינו. ברור למה החרדה שהוא מייצר היא גדולה, קיומית ומוחשית. משהו נוסף שהוליד המשבר הזה הוא ההזדמנות להיכנס לנעליהם של חייבים ולהסתכל על העולם מנקודת מבטם. להבין את הפחד מצלצול הטלפון, מהנקישה בדלת, מהדואר הרשום, מהפקידה בבנק…להבין מה זה
בדידותו של עורך הדין החברתי אתם שומעים את צמד המילים “עורך דין” ומיד מדמיינים עסקנים עשירים מעונבים במכוניותיהם המפוארות. כאלה שלא הייתם רוצים בתור החברים הטובים שלכם. אבל כשאתם צריכים לבחור עורך דין תחפשו דווקא את אותו אחד קריר, פני פוקר, שלא מעז להביע רגש והחליפה שלו מעומלנת למשעי. למה בעצם? מי אמר שעורך דין
אומרים שעל חברים טובים אפשר לסמוך שדווקא ברגעים הקשים יהיו שם בשבילכם, שחבר נמדד בעיתות משבר. אז איך מתנהג הבנק שלכם כשאתם בחובות? וכמה הוא נחלץ לעזרתכם כשהוטל עיקול על חשבון הבנק? האם מנהל הסניף תומך בכך כשאתם בפשיטת רגל? אז למה הבנק מערים קשיים דווקא ברגעים הקשים ביותר? התשובה היא ברורה – הבנק הוא
ביולי 2015 חוקקה הכנסת תיקון לחוק ההוצאה לפועל, במסגרתו נקבע הסדר המעניק הפטר, במסגרת ההוצאה לפועל, לחייבים “מוגבלים באמצעים” המצויים תקופה ממושכת במערכת ההוצאה לפועל. התיקון לחוק נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים. תכלית ההסדר הייתה לאפשר לחייבים אשר אינם מצליחים לפרוע את חובותיהם משך שנים רבות במסגרת ההוצאה לפועל, לצאת לדרך חדשה. ההסדר נקבע